המדריך המלא לשימוש ברחפנים בחו"ל

הרצון לקחת רחפן לחו"ל הוא כבר לא משהו חדש

מאז המצאתו של הרחפן ושיווקו בצורה מסחרית לכל דורש, ניתן לראות כיצד סוג השימושים בו רק הולך וגדל עם השנים. היום זה כבר לא דבר חדש או מפתיע שמישהו רוצה לקחת איתו רחפן לחו"ל כדי לצלם את הטיול שלו ולהציג את המקומות הנפלאים בהם ביקר. אך מאחר ולכל מדינה יש חוקים משלה, הן באופן כללי והן לגבי רחפנים בפרט, הרי שחשוב לדעת מה מותר ומה אסור אם רוצים להעמיס את הרחפן ולצאת איתו למדינה אחרת.

השלב הראשון של עלייה עם הרחפן למטוס

נתחיל מהתייחסות לשלב הראשון של העלאת הרחפן לטיסה עוד בטרם מגיעים איתו למדינה מסוימת. כך נראה שחברות התעופה מתירות לנוסעים לעלות עם רחפנים, אך יש מספר כללים עליהם צריך לשמור -

• לרוב המטוסים מותר לכל נוסע לעלות עם סוללות ליתיום-פולימר (LIPO) עד ל-160 וואט/שעה. הכפלת ה-מיליאמפר של הסוללה ב-וולט שלה, מציגים את הנתון המדויק של וואט/שעה. כך תדעו אם מותר להעלות את הסוללה למטוס או לא.
• הסוללות חייבות להיות פרוקות ל-30% ומטה.
• יש להגן על מגעי הסוללות עם נייר דבק ולהכניסן לשקיות חסינות אש.
• סוללות LIPO לא יישלחו לבטן המטוס, אלא יהיו בתיק הנוסע שעולה איתו למטוס.
• רחפן ללא סוללה אפשר לשלוח לבטן המטוס כשהוא ארוז היטב למניעת פגיעה בו במהלך הטיסה. רחפנים שיש להם להבי "קרבון" או חומר קשה וחד אחר, כדאי לשלוח לבטן המטוס כדי לא להסתבך יותר מדי עם הבדיקה הביטחונית.

החוקים הכלליים בעולם

בעולם יש חוקים כלליים, אם נגדיר זאת כך, לגבי הטסת כלי טייס בלתי מאוישים. כך, אין להטיס רחפנים ליד שדות תעופה, אין להטיסם מעל שטחים מיושבים, ואין להטיסם מעל אנשים. רשות התעופה של כל מדינה תאכוף את הכללים, כך שגם אם שוטר או איש חוק אחר אישרו למישהו להטיס רחפן במקום שאסור לעשות זאת, הרשות תעניש על כך מאחר והאישור אינו קביל.

החוקים כוללים את כל מי שמנסה להטיס רחפן בצורה לא חוקית, כך שמדובר כמובן גם על תושבי המדינה עצמה. אך עבור תייר, מדובר בעוגמת נפש לא פשוטה אם מחרימים לו את הרחפן, עוצרים אותו, קונסים אותו, או מגרשים אותו. חשוב לדעת שהכנסת רחפן למדינה היא בעצם מהלך של ייבוא עצמי, כך שלעתים בדיקת מכס יכולה להביא לדרישה להפקדת מיסוי עד שעוזבים את המדינה.

דוגמאות להגבלות במדינות שונות בעולם

הנה מספר לא קטן של דוגמאות לחוקים ממדינות ביבשות שונות בכל רחבי העולם –

אירופה

באוסטריה חובה להציג אישור שמתקבל לאחר מבחן ומעיד על היכרות עם החוקים במדינה, ואישור צילום לכל הטסה. מדובר בדבר קשה עבור תייר, אך מי שעובר על החוק יכול לעמוד בפני קנס של כ-15,000 יורו ופתיחה של תיק פלילי.

במלטה אסור להטיס רחפנים בכל חלקי המדינה, והעוברים על החוק מסתכנים בקנס גדול מאוד, מעצר ואפילו גירוש.

באירלנד ניתן להטיס רחפנים רק אם רושמים אותם כחוק באתר הרשויות האירי ומקבלים מה שנקרא – מספר זנב.

ברומניה יש כעת חוקים שמצריכים רישום במערכות משרד ההגנה בעלות של כמאה יורו.

ביוון נדרש רישום באתר התעופה של המדינה ובהטסה בהתאם לחוקים שנקבעו (זמן הטסה, מרחק הטסה משדה תעופה, גובה הטסה וכד'). שאר החוקים דומים לחוקי האיחוד האירופי. למי שלא יפעל כנדרש מצפה קנס עצום.

באיסלנד צריך לשמור על כללי ההטסה יחד עם שימת דגש על השילוט בשמורות הטבע ובפארקים.

בקרואטיה יש חוקים הדומים לזה של האיחוד האירופי, וצריך להגיש בקשה לצילום ע"י רחפן 15 יום לפני שמטיסים אותו (כשבבקשה מוצגים נתוני הטיסה כולל הפרטים שרוצים לצלם). גם כאן מחכה קנס גדול לחורגים.

בהולנד יש אזורים אסורים להטסה (כולל אמסטרדם).

בפולין החוקים כמו באיחוד האירופי אך מאחר ויש גם לא מעט בסיסים צבאיים במדינה חשוב להתייחס לסימון הצבעים במפות שמראה היכן אסור להטיס.

באיטליה גם כן אסור להטיס רחפנים מעל פארקים לאומיים, אך אסור גם מעל תשתיות לאומיות, כבישים ראשיים, אזורי תעשייה, בסיסים צבאיים, נמלים ועוד.

בגיאורגיה מותר להטיס רחפנים במרחק ראייה בלבד בהתאם לכללי התעופה, אך אסור להפעילם מסחרית ללא רישיון מתאים.

בשווייץ כל רחפן מעל משקל של חצי קילו חייב ביטוח שיכסה נזק עד לגודל של 1,000,000 פרק שוויצרי. בנוסף, אסור להטיס רחפנים בשמורות הטבע של המדינה.

בקפריסין צריך לרשום רחפנים עד משקל של 3 ק"ג, מותר להטיס אותם רק במהלך שעות אור יום, ויש הגבלות לגבי צילום של בסיסיים צבאיים, תשתיות וכיו'.

אפריקה

בטנזניה (כולל זנזיבר, כמובן) אין להכניס ולהטיס רחפנים בלי אישור. הצורך באישור נובע מהטסת רחפנים שהפחידו בעלי חיים בשמורות הטבע.

במרוקו אסור להכניס רחפנים, והתיירים נבדקים גם ביציאתם מהמדינה (כך שאפשר להסתכן בהחרמת הרחפן גם בסיום הטיול).

בקניה דורשים אישור להטסת רחפן ורישום תואם במשרד ההגנה כדי לקבל היתר לאזור הטסה מרשות התעופה האזרחית. בנוסף, נדרש גם אישור להטסה מעל שמורות טבע, ויש לעמוד בחוקי ההטסה המקומיים.

דרום אמריקה

בקולומביה חובה לעבור קורס במוסד מוכר ע"י רשות התעופה במדינה, ועל המטיס מוטלת חובה ליצור קשר עם מגדל פיקוח בשדה התעופה הקרוב ביותר למקום ההטסה.

בברזיל רק מי שמעל גיל 18 רשאי להטיס רחפן, וחובה להיות מצוידים בביטוח אם חלילה תקרה תאונה או תהיה פגיעה מסוימת במישהו.

ארה”ב

מאחר וכאן מדובר במדינת חוק רצינית, הרי שההחמרה ברורה לכל בר דעת. בארה"ב יש כללים לגבי הטסת רחפנים, אך יש לזכור כי מדובר בפדרציה שמורכבת מ-50 מדינות כלשכל מדינה יש תת חוקים משלה. לכן, מעבר לחוקים הכלליים, יש להתעדכן לגבי כל מדינה בנפרד.

אסיה

בתאילנד יש לרשום רחפן עם מצלמה בלי קשר לכמה הוא שוקל. אסורה הטסה אוטונומית של רחפן כך שהוא חייב להיות תמיד בשליטת המטיס, חובה לבקש אזור להטסה מבעל השטח שבו ממריאים ו/או נוחתים, ומי שלא עומד בכך מסתכן בקנס גדול או אפילו מאסר.